<h1>תקון סופרים לרשב"ש — השער הארבעה עשר</h1>
<h2>דף יח:</h2>
ובענין השנים אמרינן בפרק יוצא דופן [נדה מ"ח ע"א] אמר רב הלכתא בכוליה פרקין מעת לעת ואף על גב דלאו כללא הוא כדאיתא התם מכל מקום בבן ובבת הלכתא כותיה דהכי תניא נמי התם [מ"ז ע"ב] שנה האמורה בקדשין ובבתי ערי חומה וכו' ושבבן ושבבת כלן מעת לעת, ומעת לעת דבבן ובבת לאו דוקא אלא מיום ליום אף על גב דבאידך בבי אחרוני דכאיל התם אית בהו דמעת לעת דוקא כך כתבו בתוספות ישנים. שבבן ושבבת למנין עולם מנינן לענין חדש העיבור, והכי איתא בערכין [י"ח ע"ב], ובירושלמי [סנהדרין פ"א ה"ב] איתא בהדיא בסנהדרין לענין בן ובת דאמרינן התם אקרא לאלקים עליון לא-ל גומר עלי (בשבעים שנה) [בת ג' שנים] ויום אחד עברו בית דין את החדש בתוליה חוזרין ואם לאו אין בתוליה חוזרים. והרמב"ם ז"ל [הלכ' אישות פ"ב הכ"ה] כתב כל השנים האמורות בבן ובבת ובערכין ובכל מקום אינם לא שני הלבנה ולא שני החמה אלא שנים של סדר העיבור שהן פשוטות ומעוברות כמו שקובעין אותם כמו שביארנו בהלכות קדוש החדש ובאותן השנים מונין לכל דברי הדת עכ"ל.
